בעקבות צמחים, פרק י"ד (חלק 1)

1 באוגוסט 2010, כ"א באב תש"ע


פרק י"ד: מצמחי התנ"ך



הקדמה


נושא זה משך אותי מאז ומתמיד כמי שגדל וחי בארץ בה התרחשו הדברים המתוארים בתנ"ך. האהבה לפרקים או לפסוקים בתנ"ך חלחלה בודאי לנשמתי מבית הורי, דרך בתי הספר בהם למדתי והגיעה לשיאה עת זכיתי לשמוע ישירות מפיו של נוגה הראובני שהיה מפקדי בצבא. הוא הכין אותנו להוראת "חינוך שדה" לחיילי יחידות השדה בצה"ל. התבוננתי בתופעות טבע שנזכרו בתנ"ך והרגשתי בהרבה רגעים "סגירת מעגל". כך הבנת המשמעות של "ועלתה ארמנותיה סירים" לנוכח שטחי בתה של סירה קוצנית בהרי יהודה והגליל גורמת לי לשמחה פנימית. לעתים אני רואה בדמיוני תמונות מתהליך הסוקצסיה המתמשך מנטישת הארמונות ועד דחיקת הצומח החד-שנתי שהתפתח במקום על-ידי שיחי סירה קוצנית. אני גר ב-70 השנים האחרונות בעיר בה התרחשו דברים רבים שנזכרו בתנ"ך. אני בירושלים. בילדותי מצאתי מטבעות עתיקות שנעשו על-ידי מלכי עמי לפני יותר מ-2000 שנה. אני רואה במינים אלה צאצאים של הצמחים שראו קדמוני ומתייחס אליהם כאל ממצאים ארכיאולוגיים חיים שנמצאים כאן. הטבע ממשיך להשמיע נגינות שמספר המבינים אותן קטן והולך כיום. בפרק זה אביא את הסברי כפי שהושפעו על-ידי מי שלימדוני אך התקבעו על פי התפישה האישית שלי. אשתדל לשלב הסברים שנובעים מהבנת חיי הצמחים ובתי-גידולם בישראל.

חלק 1: מנורת שבעת הקנים


נכתב בתורה (שמות לז'): "ויעש מנורת זהב טהור, מיקשה עשה את המנורה, ירכה וקנה גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה היו: וששה קנים יוצאים מצדיה שלשה קני מנורה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני: שלושה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח ושלושה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח, כן לששת הקנים היוצאים מן המנורה: ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה: וכפתור תחת שני הקנים ממנה, וכפתור תחת שני הקנים ממנה, וכפתור תחת שני הקנים ממנה, לששת הקנים היוצאים ממנה: כפתוריהם וקנותם ממנה היו, כולה מקשה אחת זהב טהור."
המלים המשמשות לתיאור המנורה ונהוגות גם בתיאור חלקי צמחים מודגשות. אני לוקח את הגישה של משפחת הראובני (אפרים, חנה ובנם נוגה) המובאת במאמריהם ובספריהם ורואה בפרק זה מעין נר נשמה לזכרם המבורך. הכתוב בספר שמות משרטט קווים מדויקים למעשה המנורה (איור 14.1.1) וממשיך לכאורה בתיאורו של צמח הדוגמה (איורים 14.1.2, 14.1.3): וששה קנים יוצאים מצדיה שלשה קני מנורה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני. מרווה ארץ-ישראלית היא הצמח הנבחר שמבנהו קרוב ביותר למבנה המנורה וששת קני המנורה היוצאים משני צדדיו של הציר המרכזי (איור 14.1.4). ציר זה מכונה בתיאור מנורת המשכן במילה "מנורה". בתיאור קני המנורה נזכרים "כפתור ופרח" הקשורים אף הם בסוג מרווה כפי שנראה מאוחר יותר. בפסוקים 20 ו-21 מובא תיאור נוסף, משונה לכאורה: "ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה: וכפתור תחת שני הקנים ממנה, וכפתור תחת שני הקנים ממנה, וכפתור תחת שני הקנים ממנה, לששת הקנים היוצאים ממנה". ברור שהכתוב מתייחס כאן למופע של ציר הצמח המרכזי ולמנורת המשכן בעקבותיו. זוגות עלים שמחיקם יוצאים "קני המנורה" נראים בבירור באיור 14.1.4. גם לאורך קני התפרחת יש זוגות חפים הדומים בצורתם (איור 14.1.5) לעלי הגבעול העליונים. צורת עלי המרווה באה לידי ביטוי גם באמנות היהודית. יש קווי דמיון מרובים בין מנורת שבעת הקנים לחנוכיות (שהן מנורות בנות תשעה קנים) של יהדות צפון אפריקה (איורים 14.1.6, 14.1.7). ענפי המרווה פונים לסירוגין ימינה ושמאלה, קדימה ואחורה. כדי לקבל את כל ששת קני המנורה שבצמח במישור אחד, יש לפתל מעט את ציר התפרחת. בחנוכיות הצפון אפריקניות נישאים קני המנורה על צירים ואפשר לכוון אותם כך שיהיו סירוגיים כענפי הצמח (איור 14.1.7). זוגות העיטורים שעל קני החנוכייה (איור 14.1.8) דומים להפליא לזוגות החפים של ענפי מרווה ארץ-ישראלית (איור 14.1.5).





סמל מדינתנו והכפתורים


בפורום רומנום שברומא (איור 14.1.9) מצוי שער הניצחון של הקיסר טיטוס. על השער חקוקים מנורת בית המקדש שלנו וחפצים אחרים ששמשו בקודש ונלקחו כשלל מלחמה לאחר שהוצאו מהארץ (איורים 14.1.10, 14.1.11). דגם זה של המנורה משמש כיום כסמלה של מדינת ישראל. יש דמיון רב בין תבליט של מנורת שבעת הקנים שנמצא על אבן בבית הכנסת הקדום של מגדלא (איור 14.1.12), לבין המנורה שבשער טיטוס, ברומא. בספרו סמל המדינה (הראובני 1988) מביא המחבר דברים שנכתבו על-ידי אביו (אפרים הראובני, לשוננו, 1928) על מהותו של המונח "כפתור ופרח". המקור לדיון הוא פסוק בגמרא (מנחות, דף כח' עמ' ב') המציין מסורת על פיה: "כפתורים למה הן דומים? – כמין תפוחי הכרתיים". למדתי על כל הפרשה לקראת הצגת הנושא בפני יחידות השדה. נוגה למדנו על עפצי מרווה משולשת (אותה הוא והוריו כינו בשם "מוריה") שאפשר לאכול בהיותם צעירים. "עפץ" הוא "פצע" בחילוף אותיות. במרווה משולשת נוצרים העפצים בראשי ענפים בעקבות פגיעה בצמח על-ידי מין מסוים של צרעה קטנה. הצרעות מטילות ביצים בראשי ענפים והצמח מצמיח סביב הביצים עפץ ומצמצם בכך את הפגיעה על-ידי הגבלת תחום התפשטותם של הזחלים בצמח בעזרת העפץ. בעפץ מפותחת רקמת הזנה טיפוסית עבור הזחלים. צורת העפץ קבועה במין הנחקר ובמרווה משולשת והיא מזכירה תפוח קטן שבראשו קבוצת עלים (איורים 14.1.13, 14.1.14) גם בראש פרי התפוח (המתפתח על עץ) יש קבוצה של חמישה עלי גביע.






  • תודה לאילנה לקשטיין על העזרה בעריכת הטקסט.




הוסף למועדפים | | שלח משוב...

שלח משוב

טופס זה מיועד לשליחת משוב לשם שיפור האתר. לשאלות ודיון בנושא צומח וצמחיה ועזרה בהגדרה, אנא השתמשו בפורומים. תודה!





בכדי לאפשר את שליחת הטופס הזן כאן את המספר 11240

מילות מפתח: צמחיה צמחית צמחיית צומח צמחי ארץ ישראל צמחי ישראל פלורה מגדיר הגדרה עזרה בהגדרה צמחים צמחי בר פרח פרחים פריחה פורח עץ עצים שיח שיחים צמחיה צומח טיול טיולים בוטניקה ביולוגיה אקולוגיה טבע סביבה אבינעם אבינועם דנין