הצומח בישראל ובשכנותיה, פרק ט' (חלק 1)

14 באוקטובר 2012, כח בתשרי תשע"ג





פרק ט. השתנות הצומח בין שפלת יהודה לצפון ומערב הנגב

החתך מגבעות השפלה ליד עמק האלה (איור 9.1.1) אל סביבת משאבי שדה שבמערב הנגב עובר על פני מפל משקעים מתון יחסית. מבט על מפת המשקעים (איור 9.1.2 משמאל) מראה פחיתה הדרגתית מצפון לדרום; הקווים שווי הגשם (איזוהייטים) מרוחקים זה מזה בחתך 2 בהשוואה לצפיפותם בחתך 1 (מירושלים לים המלח). במפה שהצגתי על צג המחשב שלי מצאתי שהמרחק בין האיזוהייט של 500 מ"מ לבין האיזוהייט של 100 מ"מ הוא 70 מ"מ בחתך 2, בעוד הוא 25 מ"מ בחתך 1. כך אפשר לציין שמפל המשקעים בחתך 1 תלול מזה שבחתך 2 פי שלושה. הרום הטופוגרפי זהה פחות או יותר בכל התחנות (400-300 מ') ועל כן משטר החום דומה (איור 9.1.2 מימין). הסלע הבונה את הגבעות לכל אורך דרכנו הוא קירטון קשה של תצורת צרעה, מגיל איאוקן תחתון. ניתן ורצוי לראות ולהדגים בשני החתכים את עמדתה הייחודית של ישראל במעבר בין האיזור הפיטוגיאוגרפי הים-תיכוני, עם חורש צפוף של אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית, לאזור הסהרו-ערבי עם צומח דל של בני שיח עמידי יובש כזוגן השיח. בעוד שבחתך הראשון יש שינויים בטיב המסלע וברום הטופוגרפי, החתך הנוכחי עובר על גבי אותו סוג מסלע ובאותו רום; כך אנו מבודדים ומציגים את השפעתו של גורם המשקעים על התפתחות הצומח.

ט.1. עמק האלה (משקעים – 500 מ"מ)

במבט מצומת האלה צפונה (איור 9.1.1) אפשר לערוך היכרות ראשונה עם הסלע המלווה אותנו לכל אורך מסלול הסיור. הצוקים הלבנים מצפון לנו חתוכים בסלעי תצורת צרעה (איאוקן תחתון). שכבות הסלע בולטות לעין, כמצוי בסלעי משקע ימיים. ראש השלוחה עטור בסלעים קשים יותר מסלעי הצוק והצומח המלווה אותם צפוף יחסית. אלה הם סלעי "נארי" אשר אפיונם ובלייתם יידונו בפרק נפרד. השיחים הירוקים שעל המדרון שמעל הצוק הלבן הם שיחי אלת המסטיק. בפסגת הגבעה מפותחת חברת חרוב מצוי ואלת המסטיק שהיא אופיינית לגבעות השפלה ולמורדות הרי החלק הגשום של הארץ (יחידה 5 במפת הצומח שבאיור 9.1.2). בקו המגע בין השדות הירוקים למדרון בצדה השמאלי של התמונה מצויים עצים אפורים–חומים. אלה הם עצי שיטה מלבינה שמוצאם סודני; זוהי אחת הנקודות הבודדות על מפת הארץ בה העץ מצוי. גדעון הלוי שחקר את תפוצת עץ זה הציע מנגנון בו חדרו זרעים בודדים של העץ לפנים הארץ בסיוע עלייה של מי הים שקדם לים התיכון בממדיו הנוכחיים. שיטה מלבינה אינה מבשילה זרעים בהפרייה עצמית. הגושים המבודדים של העץ בשפלה, במישור החוף, בעמק יזרעאל ובבקעת בית שאן אינם בתחום הריחוף של דבורים הנהנות מאיסוף האבקה השופעת של השיטה. שיטה מלבינה מתרבה בארץ באופן וגטטיבי על-ידי הנצת גבעולים משורשיה. אפשר לראות בחורשות או בסוואנות המבודדות של עץ זה פרט יחיד (מבחינה גנטית). חברת החרוב ואלת המסטיק (איור 9.1.3) מפותחת היטב בנוף סלעי הנארי. בסדקי סלע זה מוגנים נבטיהם של צמחי החורש מפני תחרות עם צמחים עשבוניים המייבשים את הקרקעות העמוקות שאינן סלעיות. ההשפעה של סלעיות המדרון בולטת בהשוואה בין איור 9.1.1 בו המדרון שמעל הצוק פונה דרומה והצומח שלו שיחני דליל, לעומת איור 9.1.3 המצוי בקרבת מקום, בו מפנה דרומי מכוסה בצומח צפוף יותר בהשפעת מחשופי הנארי שעל המדרון. נגר עלי מהסלעים אל הקרקע שבניהם מעשיר את כיסי הקרקע ומשפר את תנאי הקיום במקום לחברת החרוב ואלת המסטיק. על המדרון הפונה צפונה (איור 9.1.4) ונמצא מול המדרון שבאיור 9.1.3 מפותח צומח צפוף של חברת אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית. צפיפות הצומח השיחני-עצי מביאה לדיכוי הצמחים החד שנתיים המשגשגים בשטחים פתוחים. כבמקומות אחרים בארץ מאכלסת חברת החרוב ואלת המסטיק בתי-גידול שחונים יחסית לאלה בהם מפותחת חברת אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית. המפנה הצפוני מקבל רמה פחותה של קרינת שמש יעילה וכך מפותח צומח שונה על המדרונות המנוגדים.





  • תודה לאילנה לקשטיין על העזרה בעריכת הטקסט.


הוסף למועדפים | | שלח משוב...

שלח משוב

טופס זה מיועד לשליחת משוב לשם שיפור האתר. לשאלות ודיון בנושא צומח וצמחיה ועזרה בהגדרה, אנא השתמשו בפורומים. תודה!





בכדי לאפשר את שליחת הטופס הזן כאן את המספר 82797

מילות מפתח: צמחיה צמחית צמחיית צומח צמחי ארץ ישראל צמחי ישראל פלורה מגדיר הגדרה עזרה בהגדרה צמחים צמחי בר פרח פרחים פריחה פורח עץ עצים שיח שיחים צמחיה צומח טיול טיולים בוטניקה ביולוגיה אקולוגיה טבע סביבה אבינעם אבינועם דנין